29.12.2009

אני כפי ארימה



שנה חדשה, זמן להתחלות טריות ומעולות. 
רק לפני חודשים ספורים התחילה אחת, אבל אז הייתי עוד בבלגן של דירה חדשה ומקום אחר ולב כבד מאבל, ודי פספסתי את הצ'אנס להתחדשות. אז הנה עכשיו הזדמנות שנייה, איזה כייף :-)

כותבת כאן את ההחלטות כדי להתחייב אליהן באופן פומבי, זה יכול לעזור (בדומה לאישה יקרה שאני מכירה היטב, שמצהירה קבל עם ועדה בכל פעם שהיא לוקחת "עוגיה אחרונה". הרי לא תוכל לאכזב את הקהל אחר כך ולטעום עוד אחת).

החלטה ראשונה – להעיף מאוצר המילים (והמחשבות) שלי את הביטויים הבאים: תמיד, כל פעם, אף פעם, כל הזמן.
בעצם מותר יהיה להשתמש בהם לחיוב, אבל ממש אף פעם ולעולם לא להגיד משפטים כמו: 'ברור שאתה לא מוצא, אתה הרי אף פעם לא שם במקום' או 'כל פעם אתה דוחה את האמבטיה לערב ואז אין לך כח' ובעיקר לא 'איך אפשר לסמוך עליך אם את תמיד מבטיחה ובסוף..'.
כי המילים האלו הן כאלו מכשולים בגלגלים! במקום להסתכל על דברים עניינית, כמו שהם עכשיו, מציבות מראה מלפנים ומאחור (בדיוק כמו בחדר המראות בארמון וורסאי, כאן בתמונה מהביקור בשבוע שעבר, או בשירותים שבקומה התחתונה במוזיאון תל אביב ובעוד כל מיני מקומות מפוארים), ככה שהרגע הנוכחי משתקף קדימה ואחורה והופך לשרשרת אינסופית של התנהגויות לא מוצלחות. ומזה כבר ממש מסובך לצאת. אז זהו, יאללה, לפח. לא עוד!!

החלטה שנייה – להחזיר את החיוך לפנים (וללב) שלי. בכלל לא ידעתי עד כמה אני מחייכת הרבה, עד שהרגשתי בחודשים האחרונים עד כמה אני לא, איך בקיץ הזה נעלמו לי החיוכים.
וזאת סתם שטות. אבא שלי, איפה שלא יהיה, בטוח מחייך. כי כבר לא כואב לו, כי הוא כבר לא חולה, וכי הוא אוהב לחייך. אז למה אני בוכה כשאני חושבת על החיוך שלו.
צריכה למצוא את החיוכים שלי מחדש. לחזור ולפנות לעולם בחיוך פתוח ושמח, כזה שמצפה לפגוש טוב ועושה טוב. מ-עכ-שיו.

זהו, שתי החלטות קטנות-גדולות לשנה חדשה. מה, קלי-קלות לקיים אותן. תארו לעצמכם שהייתי מחליטה לעשות ספורט 5 פעמים בשבוע, 30 דקות בכל פעם. זאת החלטה רצינית! (שברור שלא הייתי עומדת בה). או שהייתי מחליטה שמעכשיו אני לא יושבת מול המחשב יותר מ-30 דקות ביום. או-הו. אבל לא, הקפדתי לבחור קטן, אפשרי ועם פוטנציאל השפעה. אני מרוצה מעצמי. וחוץ מזה הספקתי הבוקר כבר לקחת את דב לרכבת (כי שכח את המפתחות של האוטו שלו בעבודה), לשלוח ללואיז מתנת יום הולדת (ששכחה אצלנו), לקנות לחם ומאפים שווים בבולנז'רי. וכל זה לפני תשע וחצי! והילדים עוד ישנים בכלל!
אחלה בוקר.

חיבוקים מִצָרְפת,
רינת



נ.ב. אם תרצו לקבל מייל בכל פעם שאני מוסיפה כאן קשקושים / הרהורים / סיפורים, מלאו את כתובת המייל שלכם בתיבה שמשמאל, וזה יקרה. באופן אבטומטי!
זה אומר שמעכשיו לא אשלח עוד הודעות מייל שמספרות על עדכונים. משאירה לכם את הבחירה אם להרשם או לא (איזה כייף, יש זכות בחירה אישית!).

15 תגובות:

  1. רינת יקרה, יופי של החלטות לפתוח איתן את השנה החדשה. תתחדשי על הבלוג הזה, התגעגעתי להודעות שלך וקוראת אותו בעונג. מרימה כוסית לחייכם ולשנה חדשה והתחלות חדשות! נשיקות

    השבמחק
  2. חברים יקרים,

    תמיד שאנחנו קוראים את הספר על מדליין (לודביג במלמנס)אנחנו חושבים עליכם http://www.aplaton.co.il/story?id=260.

    חיבוקים ונשיקות לשנה החדשה (אגב, לא תאמינו אבל יש לנו עץ חג המולד שהבאנו מנצרת).

    יעל, קלי, טינטין , ללי ונגה

    השבמחק
  3. מהר מהר נרשמתי. את כותבת נהדר ואין מצב שאפספס את הבלוג.
    נשיקות וחיבוקים לכולכם לשנה החדשה ואיחולים לקיום ההבטחות.
    אביבה

    השבמחק
  4. תודה, חברות וחברים.
    נעים לפגוש אתכם כאן :)

    ותודה נוספת על הספר, קלי. לא הכרתי אותו.
    אם כבר איורים פריזאיים שווים - את אדל וסימון כבר פגשת?
    http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=832

    השבמחק
  5. החלטות נהדרות ושתהיה לכולנו שנה נפלאה! הספקתי להרשם לבלוג שלך לפני שאזלו הכרטיסים...
    יש!
    עדי

    השבמחק
  6. נפלא אצלך חברה יקרה
    ומרגש לקרוא את המגיבים
    ואיך את שווה כל כך שמצהירה החלטות בפומבי ועוד בגילוי שם!!
    חיבוקים רבים לכולכם. המונים.
    י

    השבמחק
  7. ועכשיו כשכולנו קראנו את ההתחיבויות שלך, אנחנו עומדים מאחוריך (גם אם קצת מרחוק), ונוצרים כל חיוך :-)

    השבמחק
  8. אנונימי3.1.2010, 16:56

    את יודעת מה. אני באה לפה לראות את החיוך שלך. אני מתחייכת. משתמחת, וממשיכה לדרכי!!
    תודה חיוכית
    יעל

    השבמחק
  9. אנונימי4.1.2010, 14:17

    חיפשתי מישהו לחייך איתו ברגע של שמחה גדולה. ומצאתי. כמה כיף. מסיבת חיוך!!
    יעל

    השבמחק
  10. מותק שלי, בטח שגם אני נרשמתי מייד. החיוך שלך בתמונה כאן מזכיר לי כמה אני מתגעגעת...נישוקים ושנה נהדרת. אפרת

    השבמחק
  11. חברות יקרות,
    כל כך נעים לי שאתן כאן.
    כשלורן (תלמידה שלי מאקס) היתה בת חמש בערך, סיפרה לי שהיא יודעת איך כותבים חיבוקים ונשיקות באנגלית - ואללה, באמת? התפלאתי. כן, זה קל, היא הסבירה. ככה
    XXOO.
    אני לומדת היטב מתלמידי, ושולחת לכם שורות שלמות של איקס'ים ואו'ים, ואהבה לרב.
    ר

    השבמחק
  12. בוקר טוב לחיוך
    xxoo

    השבמחק
  13. אנונימי10.1.2010, 14:53

    הי חמודים, חזרתי היום לעבוד אחרי החתונה ושבוע חופש ואפילו מצאתי זמן סופסוף לקרוא את הבלוג המקסים. מקווה שקיבלתם את הטפטוף הראשון של תמונות חתונה. חיבוקים ונישוקים, אבי ויזנפלד

    השבמחק
  14. Shalom Renat !
    Toda le hadashot tovot. Matai timzei bishvili kibbutz nehmad ?

    השבמחק
  15. אבינק'ה, ברור שראינו את התמונות (ולא רק פעם אחת! אתם כל כך יפים ומרגשים שם, ממש זריקה של מבסוטון!). המון מזל טוב'ים ומתנות ואהבה בדרך אליכם :)

    לנה - אני לא בטוחה שיש כזה דבר 'קיבוץ נחמד'..
    אולי קיבוץ סמר? אולי נאות סמדר? שניהם באותו אזור שחשבת עליו. או כיוון אחר - קיבוץ עירוני, כמו קיבוץ תמוז בבית שמש? אולי בכלל הקיבוץ בפריז, איפה שדב התארח לפני שעברנו לכאן? ואולי קיבוץ שחברים שלנו עומדים להקים בפרובאנס?
    ויש עוד מלא אפשרויות. בטוח משהו ידבר לליבך!

    השבמחק